<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול</h1>
<h2>דף יא:</h2>
ורבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול זה, הוא שהיה מעשרה אדירים שנהרגו בעוד הבית השני קיים עם רשב"ג הזקן שנקרא בעל החוטם [שבת ט"ו ע"א], כמו שכתבתי בתחילת הספר. ועיין שם בסדר הנשיאים, הילל ושמעון גמליאל ושמעון נהגו נשיאותן בפני הבית מאה שנה. ועתה אבאר יותר. כתוב בברייתא בהיכלה שניה [פ"ה], א"ר ישמעאל אותו היום חמישי בשבת היה, שבאתה שמועה קשה מרומי כרך גדול לומר תפשו מאבירי ישראל, מאתים ושמונת אלפים תלמידים מירושלים פדיון שלהם. וכיון שראה רבי נחוניא בן הקנה גזירה זו עמד [והעלוני] למרכבה. וביקשתי שאלה מסוורא שר הפנים, ואמר לי כתבו בבית דין של מעלה, ונתנו לסמאל הרשע שרה של רומי לומר לך והכחד מאבירי ישראל כל נתח טוב להשלים גזירה וגונב נפש ומכרו [וכו'] ושמורה לו נקמה להנקם מהם עד שתגיע יפקוד ה' על צבא המרום וכו'. ולפי הברייתא אין לתמוה על ששנינו במס' שמחות הוא אבל רבתי [פ"ח] כשבאה השמועה אצל רבי עקיבא ואצל רבי יהודה בן בבא שאמרו מה שאמרו שירבו הרוגי שונאי ישראל, ומה שמנו עשרה הם הגדולים הברורין ושקולים כבני יעקב. ועתה יש לסדר וליישב החכמים עשרה אלו כתבתי בתחילת הספר.
כשראה ר' נחוניא בן הקנה רומי הרשעה שהסכימה לאבד אבירי ישראל צוה לרבי ישמעאל תלמידו להקהיל סנהדרי גדולה וסנהדרי קטנה גיבורי חבורה ואדירי ישיבה, ור' ישמעאל ורשב"ג ור' אליעזר הגדול (ור' אלעזר בן) רבי אלעזר בן שמוע ויוחנן בן דהבאי וחנניא בן חכינאי ויונתן בן עוזיאל ור' עקיבא ור' יהודה בן בבא [פרקי היכלות פט"ז]. ואלו המפורשים לא היו כולן מהרוגי מלכות כמו שכתבתי למעלה. ומה שאני חוזר וכותבן כאן כדי ליישב על פי הדורות. כי בעל כורחינו סמוך לחורבן הבית נגזרה גזירה זו. וכבר אמרנו [שבת ט"ו ע"א] הלל ושמעון גמליאל ושמעון, שזה שמעון הרביעי להלל הוא שנהרג בפני ר' ישמעאל כהן גדול, ואז שלמו מאה שנה של נשיאות הלל עד שם, וסמוך לזה חרב הבית יבנה ב"ב אמן.
וכבר כתבתי כי ר' יוחנן בן זכאי, שהיה תלמידו של הלל הזקן [סוכה כ"ח ע"א]. ובסדר בן זכאי כתבתי כי שלושים שנה ראה ר' יוחנן בן זכאי להלל משעה שהתחיל ר' יוחנן ללמוד, ששנותיו של הלל מאה ועשרים, וכן של ר' יוחנן בן זכאי, והלל עסק בפרקמטיא מ' שנה ומ' שנה למד ומ' וכו'. ובספרא [ספרי ס"פ ברכה] הלל הזקן עלה מבבל בן ארבעים שנה ושימש את החכמים ארבעים שנה ופירנס את ישראל ארבעים שנה. ופירנס זה משעה שהתחילה נשיאותו, כמו שהוכחתי למעלה. ורבי יוחנן בן זכאי עסק בפרקמטיא ארבעים שנה ושימש חכמים ארבעים שנה ופירנס ישראל ארבעים שנה. רבי עקיבא וכו'.
ולכל היותר לא שימש רבן יוחנן בן זכאי לפני הילל כי אם י"ח שנה. שהרי נשיאותו של הילל התחיל מאה שנה בפני הבית, ובתחילת ארבעים האחרונות. וכל ימיו של רבן יוחנן בן זכאי מאה ועשרים [שנה] צא מהן ארבעים שנה לפרקמטיא ולא שימש חכמים ונשתיירו לו שמונים. והוא עדיין חי אחר החורבן. ומהילל עד החורבן ששים שנה. נמצא לכל היותר שימש לפניו או שמונה עשרה או תשע עשרה. ואחר שמנינו כי משעה שהתחיל לשמש חכמים היה קרוב לשמונים שנה קודם החורבן, הרי רבי יהושע וחמשה תלמידיו שימשו לפניו שנים הרבה קודם חורבן. כי רבי יהושע בן חנניה ותלמידו היה בפני הבית ורבי אליעזר, כדאיתא באגדה דהניזקין [גיטין נ"ח ע"א], ובמסכת סוכה [נ"ג ע"א] א"ר יהושע בן חנניה כשהיינו שמחים שמחת בית השואבה. ותו (א"ר יהושע) גרסינן בערכין [י"א ע"ב] וכבר הלך רבי יהושע בן חנניה [לסייע] את רבי יוחנן בן גודגדא לנעילת שערים. ובזמן שהלך רבי אליעזר ללמוד לפני רבן יוחנן בן זכאי לירושלים, באותו הפרק מצא לנקדימון בן גוריון ובן ציצית הכסת ובן כלבא שבוע לפניו בגדולתו. וכבר למד ושימש רבי אליעזר לפניו כל כך עד שהכריחו רבן יוחנן לדרוש, ופניו מאירות כאור החמה וקרנותיו יוצאות כקרנותיו של משה. ואין אדם יודע אם יום או לילה. כדכתיב בתחילת פרקי דרבי אליעזר [פ"ב]. וכל שכן שכבר שימשו רבי יהושע ורבי אלעזר בן ערך ושאר תלמידיו, שכולן קדמו לשמש לרבי אליעזר, שהיו גדולים [ממנו] בתורה.
אני הסודר מאוד מעורבב על פי (ההלכות) [ההיכלות] בסדר החסידים אלו, באיזה זמן נהרגו. כי בדור רשב"ג ורבי ישמעאל נהרגו יחד בעוד הבית קיים, כמו שכתבנו הילל וגמליאל שמעון וגמליאל נהגו נשיאותן מאה שנה בפני הבית. ובעודן קיימים כשהקהיל רבי ישמעאל החכמים על פי רבי נחוניא בן הקנה היה רבי עקיבא עמהן כמו שכתבתי על פי הברייתא. נמצא [שהיה] רבי עקיבא כבר בפני הבית מן האבירים. [והיו גם] אחר החורבן כמו ששנינו במסכת ידים [פ"ד מ"ג], בו ביום אמרו עמון ומואב מה הן בשביעית, גזר רבי טרפון מעשר עני. גזר רבי אלעזר בן עזריה מעשר שני א"ר ישמעאל אלעזר בן עזריה עליך ללמד ראיה וכו'. וכל בו ביום נשנו ביום שהושיבו לרבי אלעזר בן עזריה בישיבה תחת רבן גמליאל [ברכות כ"ח ע"א]. וזה היה כמה זמן אחר החורבן. וגרסינן בסוף חזקת הבתים [ב"ב ס' ע"ב], תניא א"ר ישמעאל בן אלישע מיום שחרב בית המקדש דין הוא שנגזור על עצמינו שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין וכו'. ובהגדה דהניזקין [גיטין נ"ח ע"א], ת"ר מעשה ברבי יהושע בן חנניה שהלך לכרך גדול של רומי. אמרו לו תינוק אחד יש בבית האסורים. ומסקנא שפדאו בממון הרבה. ולא היו ימים מועטים עד שהורה הוראה בישראל. ומנו רבי ישמעאל בן אלישע. נראה כי המעשה הזה אחר חורבן. ואין זה ישמעאל כהן גדול שנכנס להקטיר קטורת.
וגרסינן נמי באבות דרבי נתן פרק בעשרה מאמרות נברא העולם [פ"מ הי"א], ארבעה חכמים הן הרואה רבי יוחנן בן נורי בחלום יצפה ליראת חטא. רבי אלעזר בן עזריה יצפה לגדולה ולעושר. רבי ישמעאל יצפה לחכמה. רבי עקיבא ידאג מן הפורענות. מיהו בברכות [פרק] הרואה [נ"ז ע"ב] לא איירי [נזכר] רבי יוחנן בן נורי. ואם רבי ישמעאל אחר היה והלא אף הוא נתייסר בהפשט קרקפלו.
ומצינו חכמים שהיו אחר החורבן שהיו תלמידיו של רבי ישמעאל, כדאיתא בעירובין [י"ג ע"א] (ובסוכות) [ובסוטה] אמר רבי מאיר כשהייתי לומד תורה לפני רבי ישמעאל. וכמו שכתבתי כי רבי יאשיה ורבי יונתן תלמידי רבי ישמעאל היו בסדר זעירי, כדאיתא בפרק כל המנחות באות מצה [מנחות נ"ז ע"ב], ורבי יאשיה ורבי יונתן לאחר החורבן היו.
ואין לפרש "הילל ושמעון גמליאל ושמעון נהגו נשיאותן בפני הבית מאה שנה", ובזמן החורבן בטלה נשיאותן, והיה אחר החורבן הרבה בלא נשיאות, דהא אמר ליה רבי יוחנן בן זכאי לאספיינוס קיסר דיהב ליה שושילתא דרבן גמליאל [גיטין נ"ו ע"ב]. ולא הזכיר שושילתא דשמעון אלא ודאי הוא הוא. ורבי ישמעאל [כ"ג ורשב"ג] נהרגו קודם החורבן סמוך [לחורבן]. ורבן גמליאל בנו גידלו רבן יוחנן בן זכאי, כמו שכתבתי כבר בסדר נשיאים. וכל רבותי שוין בדבר זה. וכן מר רב שרירא גאון. ושמואל הקטן שהיה בימי רבן גמליאל הזקן בשעת פטירתו נתנבא עליהן שמעון וישמעאל לחרבא [סנהדרין י"א ע"א]. ואע"פ שרבי ישמעאל לא בחרבא אקטיל, מכל מקום קיסר הרשע שחיק עצמות על שניהם גזר מיתת סייף אלא שבתו ביקשה (קרקפלו) [קרקפתו]. ורבי ישמעאל זה לא היה תלמיד לא לרבי אליעזר ולא לרבי יהושע. ונראה שזקן מהן היה.
וגרסינן באין מעמידין [ע"ז כ"ט ע"ב] א"ר יהודה שאל רבי ישמעאל את רבי יהושע כשהיו מהלכין בדרך מפני מה אסרו גבינת הגוים וכו'. ובתוספתא דמסכת פרה נמי פרק מי חטאת ואפר חטאת [פ"י ה"ב], מעשה ברבי ישמעאל שהיה מהלך אחר רבי יהושע, אמר לו הטהור לחטאת שהסיט את המפתח שהוא טהור לתרומה מהו טמא או טהור וכו'. עד השיאו לדבר אחר אמר לו ישמעאל אחי היאך אתה קורא כי טובים דודיך או דודייך. אלמא תלמידו היה. והוא התינוק שפדאו רבי יהושע ולימדו.
ונראה כי בן בנו של רבי ישמעאל כהן גדול היה, שנהרג. (ולפי) [כמו] שכבר כתבתי כי רבי עקיבא היה באותו פרק עם רבי יונתן בן עוזיאל ועם רבי אליעזר הגדול כמו שכתבתי, שהיו כולן לפני רבי נחוניא בן הקנה. ושנינו במכילתא פרשת כל אלמנה [פ' משפטים פי"ח] בדורו (הינו) [היה] כשנהרגו רשב"ג ורבי ישמעאל כהן גדול. ובתנא דבי [אליהו] ז"ל בפרק שלפני פרק אחרון [פכ"ח] שנינו, נטל רבי ישמעאל ראשו של רשב"ג והושיבו בחיקו ומחבקו ומנשקו ואמר לו רבי וכו', עד לא הספיק לגמור את הדבר עד שנטלו חרב וחתכו את ראשו של רבי ישמעאל. [ולאו] (ו)דוקא הוא. אלא כמו שהוא מפורש באגדה, שמתחילה נגזר על שניהם סייף ועל פי הארורה שינה הגזירה. ונראה כי רבי עקיבא זקן גדול היה יותר מרבי ישמעאל, שכשפדאו רבי יהושע.
